צור קשר
דלג על צור קשר
צור קשר
סגירה

צור קשר

checked
כניסה לאתר
דלג על כניסה לאתר כניסה לאתר
סגירה

כניסה לאתר

דברים שרואים משם - חוק הסימון התזונתי בצ'ילה

בקול תרועה רמה ובפה אחד אושרו ב-20.12.2017 תקנות סימון תזונתי חדשות בישראל. חובת הסימון ע"פ תקנות הינה החל מ- 1.1.2020. התקנות יצרו הדים רבים בקרב התעשייה, היבואנים (והיצרנים שלהם בחו"ל) וכמובן התקשורת והצרכנים. צפויה להיות להן השלכה משמעותית על הרכב המזון המיוצר ועל סל הקניות והרגלי הצריכה של הצרכנים.

 

עיקרי סימון המזון כוללים שלושה אלמנטים מרכזיים

על מנת לנסות ולהקטין את אי הוודאות, ולהיערך לשינוי באופן טוב יותר, ניתן ללמוד ממגמות שמתרחשות במדינה שהיוותה השראה לכתיבת התקנות הישראליות, הלוא היא צ'ילה.

 

צ'ילה נחשבת היום לאחת המדינות המתועשות ביותר בדרום אמריקה. היא ידועה ברפורמות כלכליות, תעשיתיות ואחרות שמובלות בה בעשרות השנים האחרונות, מה שמביא להתעניינות בינלאומית ובמקרים מסוימים אף מנסים לאמץ את המודלים שלה ברחבי העולם.

 

במסגרת חצי יום עיון בנושא תקנות הסימון התזונתי החדשות ערכנו ראיון עם תזונאית העובדת במרכז התזונה והטכנולוגיה באוניברסיטת צ'ילה, שהיה גוף שותף לגיבוש התקנות. עיקרי המצגת והריאיון מובאים להלן.

 

רקע לגיבוש חוק הסימון התזונתי בצ'ילה

 

המוטיבציה העיקרית שגרמה למשרד הבריאות בצ'ילה לגבש את החוק נעוצה במגיפת ההשמנה במדינה, במיוחד בקרב ילדים וכן תמהיל המזונות הנצרכים. גיבושו של החוק הצ'יליאני לקח כ-10 שנים, והוא נכנס לתוקף ביוני 2016. מטרת החוק מחולקת לשתיים: שינוי הרגלי הצריכה והעלאת המודעות לתזונה נכונה בקרב הציבור.

 

ע"פ נתוני משרד הבריאות הצ'יליאני אחוז הילדים מתחת לגיל 6 הסובלים מהשמנת יתר בצ'ילה נמצא במגמת עליה קבועה (7.1% בשנת  2005 והגיע עד ל11.05% בשנת 2015). על פי נתונים של המועצה הארצית לחינוך בצ'ילה (JUNABE) משנת 2017, שיעור הילדים הסובלים מהשמנת יתר בכיתה א' מגיע ל-50%.

 

האוכלוסיה הבוגרת בצ'ילה מציגה נתונים מחמיאים עוד פחות, עם שיעור של השמנת יתר של 70% מהאוכלוסיה. אחד מכל 11 מקרי מוות בצ'ילה נגרם מהשמנת יתר. כלומר, אדם אחד נפטר מהשמנת יתר בכל שעה (2016-2017).

 

בשנת 2013 דורגה צ'ילה כמדינה השנייה באמריקה הלטינית בצריכת מזון מעובדים. בשנת 2017 היא דורגה במקום הראשון בעולם בצריכת משקאות ממותקים (ישראל אגב דורגה במקום ה-12).

 

כדי לתמוך במטרות שהציג משרד הבריאות, הוא נקט במספר מהלכים שגובו בחקיקה:

  1. סימון מזון במדבקות אזהרה – במטרה להפחית צריכה של מזון בעל ערכים גבוהים של אנרגיה (קלוריות), שומן רווי, סוכר ונתרן (ראו איור מטה). סימון האזהרה מכיל את הרישום "גבוה מ-" ובתחתית הסימון מופיע שמו של משרד הבריאות.
  2. איסור פרסום של מוצרים המכילים סימני אזהרה בקרב ילדים מתחת לגיל 14.
  3. איסור מכירה של מוצרים המכילים סימני אזהרה בבתי ספר
  4. חינוך לתזונה נכונה ועידוד פעילות גופנית.
סימון מזון בצילה

הטמעת החוק מתבצעת ב-3 שלבים, כאשר המהלכים השונים נכנסים לתוקף בהדרגה. לדוגמה ערך הסף, ממנו חייבים לסמן מזון עם רכיבים הנחשבים מזיקים יורד בהדרגה. השלב השלישי והאחרון של החוק עתיד להיכנס לתוקף בקרוב, ביוני 2019.

 

השפעת החוק על הצרכנים

 

עד כה נערכו חמישה מחקרים בין השנים 2016-1017 הבוחנים את השפעת החוק על הצרכנים, כאשר רוב המחקרים איכותניים ולאור התקופה הקצרה יחסית של יישומו הרי שהם בוחנים בעיקר תפיסות ומודעת ופחות השפעה ישירה על מכירות מחד והפחתה במשקל של כלל האוכלוסיה מאידך.

  1. תוצאות המחקר הראשון מראות כי מרבית הצרכנים מבינים את הסימון ע"ג האריזות. כ-50% מכלל הצרכנים העידו על עצמם שהם משווים בין תוויות מזוןבמהלך הרכישה. מתוכם כ- 80% מעידים שתהליך ההשוואה משפיע על החלטת הרכישה, הן מבחינת ההחלטה באם לרכוש מוצר מסוים וכן כמות הפריטים שיירכשו מאותו המוצר. בכל מקרה הם מאמינים כי יש לצרוך פחות ממזון שמופיע עליו סימון אזהרה. מזון ללא סימון נתפס בעיני המשתתפים במחקר כמזון "בריא יותר".
  2. המחקר השני בחן את קיומו של "אפקט ההילה"(1) בהוספת מידע נוסף על תוויות מזון. כמו גם את האמון כלפי המידע המופיע ע"ג האריזות. המסקנות הן ששני האלמנטים האלו מתקיימים.
  3. המחקר השלישי מראה כי הצרכנים מגלים הבנה וגישה חיובית כלפי החלטת הממשלה ליישם החוק. ומערכים באופן חיובי את עצם קיומן של מדבקות האזהרה, את האיסור על מכירת מוצרים אלו בבתי ספר ופרסומם במדיות השונות.

  4. המחקר הרביעי גילה כי מרבית הנשאלים מודעים לעצם קיומו של החוק. מרביתם גם מאמינים כי לחוק תהיה השפעה חיובית על חיי האזרחים. עם זאת 50% מהנשאלים העידו כי סימון המזון לא השפיע על הרגלי הצריכה שלהם.

  5. המחקר החמישי (2) מראה כי 63% מהמוצרים שנבדקו סומנו במדבקות אזהרה עם כניסת החוק לתוקף, וכי עד לסיום הטמעת השלב האחרון של החוק, 86% מהמוצרים צפויים להיות מסומנים. נצפתה ירידה בתכולת הסוכר (בעיקר בשתיה ממותקת, מעדני חלב ודגני בוקר) והנתרן (בעיקר בגבינות ונקניקים) במוצרים ארוזים. כמו כן חלה ירידה בחשיפת ילדים לפרסומות של מוצרים המכילים סימון אזהרה. מבחינת הרגלי צריכה – נצפתה ירידה של 14% ברכישת דגני בוקר וירידה של 25% ברכישת שתיה ממותקת.

השפעת החוק על תעשיית המזון והמשקאות

 

משרד הבריאות הצ'יליאני ביקש משני ארגונים גדולים ((3)SOFOFA ו- (4)AB Chile) לערוך עבורו מחקרים על השפעת החוק על התעשייה.

מהמחקרים שנעשו עד כה עולה כי כ- 20% מהמוצרים עברו רה-פורמולציות עוד בטרם כניסת החוק לתוקף (בעיקר מוצרי חלב ונקניקים). נראה כי עם

כניסת החוק לתוקף רק 40% ממוצרי המזון עמדו בדרישות הסימון. נתון זה עלה לאזור ה- 80% תוך 6 חודשים.

 

לא קיימים נתונים לגבי עלות הכלת החוק על התעשייה.

 

צעדים צפויים של משרד הבריאות הצ'יליאני

 

משרד הבריאות בצ'ילה נחוש להמשיך את תהליך הטמעת כלל החוק, וכן להמשיך לבחון את השפעת החוק על התעשיה והצרכנים. באופן ספציפי תיבדק השפעת האיסור על מכירת מוצרי מזון מסומנים על הרגלי הצריכה של ילדים גם מחוץ לכותלי מוסדות החינוך.

 

בנוסף מתכוון משרד הבריאות הצ'ליאני לשקול הכללת מוצרים הנמכרים בתפזורת בחובת הסימון (כיום החוק חל על מוצרי מזון ארוזים מראש בלבד).

 

לסיכום

 

חשוב לציין כי בשלב זה לנתונים המוצגים קיימות מספר מגבלות. מרבית המחקרים בוצעו ע"י גורמים מטעם משרד הבריאות הצ'יליאני, שהיה אחראי על החלת החוק, ולא מטעם גורמים בלתי תלויים כמו האקדמיה.

 

בנוסף לא עבר מספיק זמן מרגע החלת החוק על מנת לבחון את השפעתו – איכותית וכמותית על שינוי בפועל של הרגלי הצריכה ועל השמנת היתר באוכלוסיה. כמו כן חשוב לבחון גם את המשך מגמת הרה-פורמולציה בתעשייה ולבחון האם הרכיבים החדשים אכן בריאים יותר מאלו שהוסרו.

 

 הערות

    (1) "אפקט ההילה" הינו הטיה קוגנטיבית בה מכילים תכונות חיוביות או שליליות של התווית על המוצר כולו, לדוגמה הוספת משפט חיובי כמו "מכיל ויטמינים ומינראלים" גורם לתחושה חיובית כללית כלפי המוצר. מוצר המכיל סימני אזהרה בלבד יביא לתחושה שלילית כלפי המוצר כולו ושילוב של משפט חיובי עם סימני אזהרה יביא לתחושה מעורבת כלפי המוצר.
    (2) ממתין לשיפוט מקצועי וטרם פורסם רשמית
    (3) ארגון המאגד יותר מ-4000 חברות מזון
    (4) איגוד המזון והמשקאות הצ'יליאני
עבור לתוכן העמוד