צור קשר
דלג על צור קשר
צור קשר
סגירה

צור קשר

checked
כניסה לאתר
דלג על כניסה לאתר כניסה לאתר
סגירה

כניסה לאתר

בחינת אפקטיביות תכנית בקרת המזיקים בארגון באמצעות מבדקים פנימיים

הגדל

מבוא 

ארגונים בתחום המזון והחקלאות משקיעים הון עתק במערכות ניהול האיכות ובטיחות המזון שלהם. מערכות אלה מצריכות כתיבת נהלים, הוראות ומפרטים, מחייבות קיום תכניות הדרכה מקיפות ומתועדות, מאלצות את הארגון לאסוף נתונים, למדוד, לנתח ולתעד הפקת לקחים, למנות מנהל/ת ה"א, לכתוב הגדרות תפקיד, לקיים דיונים וסקרים, להשקיע בכיול ואחזקה מונעת ועוד ועוד.  

מנהלים חייבים לשאול את עצמם אם כל המערכות האלה באמת עובדות ומועילות לארגון. קיימות טכניקות רבות לבחון זאת, אולם מוסכם על כל העוסקים בתחום שהטכניקה החשובה ביותר היא המבדק הפנימי. אם מתבצע מבדק פנימי טוב, על ידי סוקר מיומן, הנהלת הארגון מקבלת הזדמנות לאבחון מדויק של מצב מערכת הניהול והאפקטיביות שלה. לא במקרה המבדק הפנימי מהווה דרישת חובה בכל תקן ניהול שתיקחו לידיים:

ISO 9001, ISO 14001, OHSAS 18001, ISO 22000, BRC, BRC-IoP, IFS, EurepGAP... כולם כוללים דרישה מחייבת לקיום תהליך של מבדק פנימי. עובדה זו יש בה כדי להצביע על החשיבות של הכלי ועל מרכזיותו בניהול איכות.  

תקנים אלה דורשים שהמבדק הפנימי יכסה את כל פעילויות ואתרי הארגון. מבלי להזכיר זאת במפורש, דרישה זו כוללת את בחינת אפקטיביות תכנית בקרת המזיקים.  

אם ארגון מזון מוצא את עצמו מתמודד עם בעיית מזיקים - נגיעות חריפה, מכת תלונות לקוח, קלקול והשמדה, פסילות כשרות, וכו', ניתן להסיק כי שתי מערכות בקרה כשלו. הראשונה והברורה מאליה היא מערכת בקרת המזיקים. מטרתה היא לא לאפשר מצב בו ארגון סובל מהפסדים בגין מזיקים. המערכת מבוססת על מניעה וניטור. אם פעולות המניעה והניטור נכשלים, אז מתחילים הנזקים. מערכת הבקרה השנייה שכשלה היא מערכת בקרת התהליכים. זו המערכת שהייתה אמורה לבחון את מידת האפקטיביות של מערכת בקרת המזיקים ולאתר שמשהו אינו מתנהל כשורה! המבדק הפנימי מהווה מרכיב ליבה באותה מערכת לבקרת-על שיש ביכולתה לתת התראה מוקדמת לכשל צפוי בבקרת המזיקים.  

ניקח לדוגמא מפעל המספק יריעות גמישות לאריזת מזון. נדמיין שאחד הלקוחות המרכזיים שלהם, חברת מזון רב לאומית, מתלונן על מופע חוזר של חרקים מעופפים הלכודים בתוך גלילי היריעה, אשר יכולים לחדור אל המוצר בעת האריזה. אחרי מספר תלונות חוזרות ומספר אירועים בהם הלקוח הסופי התלונן על חרקים במוצרים, החברה הרב לאומית מחליטה לעבור לספק אריזה אמין יותר. אבדן הלקוח מהווה לא פחות מאסון כלכלי עבור יצרן האריזה ומנהליו דורשים לדעת כיצד הדבר קרה. בבדיקה, מסתבר שקיימת תכנית בקרת מזיקים משולבת (IPM) הכוללת הצבת קטלני חרקים רבים אשר נבדקים על ידי נציג חברת ההדברה לעתים קרובות, כולל תיעוד הממצאים. בבדיקת תפקוד מערך הקטלנים נמצא כי רוב הקטלנים אינם ממוקמים במקום הנכון, לא כולם תקינים, ומתוך התקינים לא כולם מופעלים. נציג חברת ההדברה לא ביצע בירור אנטמולוגי לממצאים ואין דיווח מסודר לאורך זמן. מבדק פנימי אפקטיבי היה מונע מצב זה וחוסך לארגון הרבה מאד כסף ואבדן מוניטין.  

 תכנון המבדק הפנימי  

קיימות שתי גישות לבדיקת אפקטיביות מערכת בקרת המזיקים במסגרת תכנית המבדקים הפנימיים: גישת ה"אורך" אומרת שעורך המבדק בודק את כל תהליך בקרת המזיקים כנושא נפרד במבדק ייעודי. לעומת זאת, לפי גישת ה"רוחב", בכל פעם שמבצעים מבדק פנימי באתר או מחלקה מסוימים, בודקים גם את האספקט של בקרת המזיקים. היתרון בגישה הראשונה הוא ביסודיות. המבדק כולל את כל האלמנטים של בקרת המזיקים כולל אלה המנוהלים במשרד ומאחורי הקלעים. היתרון של הגישה הרוחבית הוא בכך שהמערכת נבדקת בהקשר האמיתי שלה תוך ראיה כוללת של סביבת העבודה. הגישה המומלצת ביותר היא הגישה המשולבת. כלומר, יש לתכנן מבדק פנימי ייעודי לנושא בקרת המזיקים ובנוסף, בכל פעם שמתכננים מבדק שטח, לוודא שרשימת השאלות לבחינה כוללת את נושא בקרת המזיקים.  

החלק החשוב ביותר בתכנון מבדקים הוא בחירת צוות המבדק. לא כל אחד יכול לבצע מבדק פנימי. זו מיומנות נרכשת שיש ללמוד אותה בקורס ולהתאמן עליה בשטח. בנוסף, חשוב שהכשרת עורך המבדקים הפנימיים תכלול פרק בבקרת מזיקים. כדאי לבקש מחברת בקרת המזיקים שנציג מטעמה ידריך את עורכי המבדקים הפנימיים, על מנת שאלה יכירו את סוגי המזיקים, את הסימנים שלהם ואת אמצעי הקטילה והניטור הקיימים. בנוסף, יש קורסים להיכרות עם עקרונות בקרת המזיקים המיועדים לאנשים מתחום המזון שאינם מדבירים.  

הכנת רשימות תיוג (checklists)  

כדי להבטיח מבדק אפקטיבי יש להתכונן מראש. הדרך המומלצת ביותר היא להכין רשימת תיוג עם שאלות רלוונטיות מבעוד מועד. לפניכם דוגמאות שימושיות לרשימות תיוג הכוללות את השאלות שיש לשאול בכל סוג מבדק: 

 מבדק אורך - במשרד: 

1. האם יש חברה קבלנית המבצעת פעולות בקרת מזיקים בארגון? האם יש חוזה חתום עם החברה המפרט את כל מחויבויותיה כולל ניטור וניתוח נתונים? 

2. האם האדם המבצע עבודות בקרת מזיקים בארגון הוא מדביר מוסמך עם רישיון בתוקף? אם מדובר בעובד תברואה שאינו מוסמך כמדביר, האם הוא הודרך בעזרה ראשונה על פי דין? האם רמה כזו של הכשרה הולמת את צרכי הארגון?  

3. האם יש רשומה מסודרת לגבי כל סוג של חומר הדברה בו נעשה שימוש? האם יש דוגמאות של תוויות? האם יש תיעוד של כל שימוש כנדרש בחוק? האם יש גיליונות בטיחות? האם המדביר מחזיק בהיתר רעלים לכל החומרים בהם הוא משתמש? 

4. האם קיימת מפת הדברה המפרטת את מיקום כל תיבות ההאכלה, נקודות הניטור והקטלנים?  

5. האם כל ביקור של נציג קבלן בקרת המזיקים מתועד? האם תועדו הממצאים והפעולות שבוצעו באופן ברור? 

6. האם קיימת עדות מתועדת לתגובה מיידית, מדתית והולמת במקרה בו הניטור מזהה נגיעות?   

7. האם בוצע ניתוח מגמות של נגיעות והאם ננקטו פעולות תגובה לממצאי הניתוח? 

8. האם קיים ניתוח של תלונות לקוח בגין חרקים? האם ננקטות פעולות אפקטיביות אשר נובעות ממסקנות הניתוח? 

9. האם כל שימוש ברעל מוצדק? האם ההצדקה מתועדת? האם השימוש נעשה באופן שאינו מסכן את בטיחות המזון? 

10. במגזר החקלאי יש לברר האם נשמרים כל הדינים לגבי ימי המתנה לפני קטיף והאם מתקיימת שגרת בדיקות שאריות חומרי הדברה הולמת? 

 מבדק אורך - בשטח:  

1. האם כל מה שמסומן במפת ההדברה קיים במקום בו הוא מסומן? האם כל אמצעי הניטור בשטח מסומנים במפה? 

2. האם אמצעי הניטור מזוהים עם מספר ותאור האמצעי? במקומות בהם יש רעל האם ההתקן מסומן על פי דין עם אזהרה ופרטי הרעל? 

3. האם אמצעי הניטור וההדברה מתוחזקים היטב?  

4. אם יש שימוש בתיבות האכלה המכילות חומר רעיל, האם התיבות מוגנות מפני פתיחה ואינן מהוות סכנה לבטיחות המזון והעובדים? 

5. האם אמצעי הניטור וההדברה ממוקמים במקום אפקטיבי: 

5.1 תיבות האכלה בהיקף החיצוני של המתקן וסמוך לפתחים. תיבות האכלה ממוקמות כך שיש גישה לשני הפתחים.  

5.2 קטלני חרקים מעופפים ממוקמים כך שהאור הכחול אינו נראה מבחוץ על מנת למנוע משיכה של חרקים מעופפים מבחוץ פנימה. הקטלנים אינם ממוקמים גבוה מדי. הקטלנים ממוקמים כך שאם חרק נופל מהם כלפי מטה אין חשש לזיהום מוצרים או אריזות.  

5.3 נקודות ניטור מזיקי מחסן באמצעות פרומונים ממוקמות במקומות בהם יש חשש למזיקי מחסן כמו מקומות עם קמחים וגרעינים, מחסני חומרים יבשים, חדרי סילו וכו'.  

5.4 במקומות בהם נעשה שימוש במלכודות יונים על גגות המבנים, המלכודות לא יכולות להוות מקור לזיהום כשיורד גשם ולשלשת נשטפת מתוך המלכודת אל הגג. 

 מבדק רוחב: 

1. האם העובדים מודעים לסוגי המזיקים החשובים ומסוגלים לזהות אותם ואת הסימנים שלהם? 

2. האם קיימת אטימה מוחלטת של המבנה הנסקר כולל רווחים מתחת ומסביב לדלתות, מקומות בהם צינורות חודרים מבעד לקיר, פתחי ניקוז וכו'? 

3. האם סולקו מקומות הסתתרות והתרבות: מזון חשוף או שפוך, פסולת בניין ואחזקה, מים עומדים, חביות ריקות, ערימות של משטחים שבורים, לכלוך ועזובה, צמחיה לא מטופלת...? 

4. האם העובדים דואגים בהתנהגותם למנוע כניסה, הסתתרות והתרבות: האם הם מקפידים לסגור דלתות, לשמור על סביבה נקייה ומסודרת ולסלק אשפה למקום הולם וסגור? האם אין עדות לכך שאנשים מאכילים חתולים בחצר המפעל (צלוחיות קטנות, קופסאות ממוצרי חלב, שאריות מחדר האוכל...)? 

5. האם אין סימני פעילות מזיקים: 

5.1 סימנים של פעילות מכרסמים: צואה, שתן, שיער, סימני כרסום, עקבות, קולות של כרסום וציוצים. 

5.2 סימנים של פעילות ציפורים: לשלשת, נוצות, קנים, קולות התרוצצות, המיה וציוצים, עקבות. 

5.3 סימנים של פעילות חתולים: ריח שתן, צואה, עקבות, פעילות בפחי אשפה ובאזור המטבח. 

5.4 סימנים של פעילות עכבישים: קורים במקומות חשוכים, בחיבורים בין קירות, סמוך לתקרה, מאחורי מדפים ובכל מקום שקשה להגיע אליו.  

5.5 סימנים של פעילות חרקים: קורים, נזקי כרסום, חרקים על כל שלבי החיים שלהם, חיים או מתים, נוכחות מסיבית של חרקים בתחנות ניטור פרומון או על קטלנים.  

ארגז הכלים של עורכי המבדק הפנימי 

עורך מבדקים טוב עובד עם כל החושים. על עורך המבדק הפנימי להיות סקרן, אך לא חקרן. להסתכל למעלה, למטה, מתחת ומאחורי. לא להימנע מלטפס לגגות ולרדת למרתפים (הכל כפוף לאמצעי בטיחות כמובן). מטרת עורך המבדק אינה לתפוס את הנבדק על חם ולדפוק אותו, אלא לזהות כשלים במטרה לתקן אותם ולמנוע נזק לארגון.  

ציוד: 

1. פנס - חשוב מאד כדי להאיר מקומות אפלים בהם עלול להיות ממצא חשוב המצביע על נגיעות. 

2. מצביע לייזר - עורך מבדקים מיומן לעתים קרובות מזהה סימנים על מתקנים עיליים ועל תקרות. עם מצביע לייזר קל להראות לנבדק בדיוק היכן נמצא הממצא (לא לכוון לעיניים!). 

3. כפפות חד פעמיות - אם רוצים להרים תיבת האכלה, לפתוח אותה, לגעת בממצא כדי לחוש את המרקם, להרים חרק מת כדי להתבונן בו מקרוב, מומלץ לעשות זאת עם כפפות.  

4. קופסאות או שקיות דיגום עם אמצעי דיגום כמו מלקחיים קטנים, פינצטה, כפית, מברשת.... אם רואים ממצא כמו צואת עכברים, נוצה של ציפור, חרק מת או חי, זחלים/רימות...  כדאי לקחת דוגמא לבירור נוסף. דאגו לעט סימון לא מחיק לסימון הדגימה כדי לדעת מהיכן נלקחה. 

5. מצלמה - תמונה אחת שווה אלף מילים. חשוב לצלם כל ממצא כדי להראות למקבלי ההחלטות את הממצאים. ניתן להשתמש בתמונות אלה בהדרכות.  

6. זכוכית מגדלת (רצוי עם עדשת פלסטיק כי ברוב מפעלי המזון אסור להכניס כלי זכוכית לשטחי ייצור) - אם מזהים משהו שחור וקטן, יש הבדל גדול אם זה לכלוך או לכלוך עם רגליים ומחושים! 

 חושים: 

1. ראיה - עורך מבדקים חייב להיות בעל ראיה מושלמת מקרוב ומרחוק. מומלץ לחייב עורכי מבדקים לעבור בדיקת ראיה שנתית מקיפה ולוודא שהמבדק מתבצע עם משקפיים כשנדרש.  

2. שמיעה - חוש השמיעה משחק תפקיד מרכזי במבדק בו מעריכים את אפקטיביות תכנית בקרת המזיקים. על הבודק להיות עם שמיעה תקינה. בנוסף, במקומות רועשים, בכל מקום בו ניתן, יש לכבות ציוד מרעיש בזמן המבדק.  

3. ריח - יש ריחות אופייניים לפעילות חלק ממזיקי המזון, במיוחד מקומות בהם יש פעילות חתולים. גם לנגיעות במכרסמים וביונים  יש ריחות אופייניים. על הבודק להימנע מעישון סמוך לזמן המבדק ומשימוש בבשמים חזקים. אלה ממסכים ריחות ועלולים להפריע בזיהוי ממצא. ריחות של ביוב לא מוסבר יכולים להצביע על מקור מים עומדים. ריחות של טחב ועובש מעידים על עזובה והזנחה ומלווים לעתים קרובות בפעילות חרקים.  

 ידע: 

כאמור לעיל, עורך המבדקים חייב לדעת גם את אמנות המבדק וגם את עקרונות ה- IPM (בקרת מזיקים משולבת). קיימים קורסים והשתלמויות לשני הנושאים האלה. חשוב, שבכל מקרה בו לא בטוחים בממצא, להתייעץ עם מומחים בתחום. חברות בקרת מזיקים רציניות מעסיקות אנטמולוג או לפחות נמצאות בקשר עם מומחה מסוג זה. כדאי לנצל ידע זה.  

 לסיכום 

הגנה על מזון מפני מזיקים והשפעותיהם היא קריטית לאורך כל שרשרת אספקת המזון, מהשדה ועד לצלחת. כיום, ברור לכל העוסקים בתחום זה, כי אימוץ מערכת בקרת מזיקים משולבת (IPM) טובה, מבטיח הגנה מפני מזיקים מבלי ליצור סיכון חלופי של נזקים מחומרי הדברה. באחריות הארגון לקיים שגרה של מבדקים פנימיים לאיתור גורמי סיכון ונגיעות מוקדמת ועל מנת לאמת את אפקטיביות מערכת בקרת המזיקים.   

עבור לתוכן העמוד