שילוב סביבה ותזונה במחקרי nLCA

תעשיית המזון, ובעיקר החקלאות, אינה מחוברת בצורה מספקת ליעדי הקיימות של האו"ם, ה-SDGs. התעשייה הזו גורמת לנזקים סביבתיים משמעותיים וצורכת משאבי טבע רבים. במקביל, עדיין קיימות תופעות של רעב קיצוני בקצה אחד של העולם אל מול תופעת השמנת היתר ובזבוז המזון בקצהו השני.

השאלה שעלתה היא, כיצד מעריכים את ההשפעה הסביבתית של תזונה בריאה? איך מצליחים להאכיל את אוכלוסיית העולם במקביל לשמירה על משאבי הטבע והסביבה?

הרעיון הכללי הוא, לנתח את ההשפעות של המוצר בהתחשב בערכו התזונתי ולאו דווקא במשקל המוצר, לרבות ניתוח סביבתי של פרמטרים טוקסיקולוגים ואלה הרלוונטיים ליצור מזון, כמו: ניצול קרקע ומים, פגיעה במגוון ביולוגי, השפעת דשנים על הקרקע (אטרופיקציה), פליטות גזי חממה ועוד.

אז צללנו לתוך המסמך והנה כמה תובנות ושאלות שעלו בקריאת 146 העמודים...

• ראשית, ניתוח nLCA מחייב הגדרת Scope מאד ברורה. למי מיועד המחקר? מהו קהל היעד? מהן מטרות המחקר? בחירת גבולות גזרה למוצר עד היציאה מהמפעל לעומת השימוש / הכנה בבית הלקוח, יכולים לשנות משמעותית את ההרכב התזונתי או הערכים התזונתיים של המזון (אובדן ויטמינים בבישול למשל).
• יחידת המידה לניתוח היא בדרך כלל משקל / נפח של מוצר. nLCA מציע דרך הסתכלות אחרת ובחינת ההשפעות הסביבתיות שאנו מכירים (פליטות גזי חממה - GHG, ניצול קרקע ומים, פרמטרים טוקסיקולוגים ועוד) ליחידת ערך תזונתי כמו: כמות חלבון, ויטמין או מינרל חשוב.
• בטבלה ניתן לראות את פליטת גזי החממה מבוטאים ביחידות של "שווה ערך פחמן דו חמצני" (CO2e), כאשר הניתוח נעשה ליחידות מדידה שונות. בחמאת בוטנים למשל, נפלטים לאוויר 0.87 ק"ג גז"ח לכל 100 גרם מוצר, אך אם בוחנים את הפליטה לכל 100 מיליגרם סידן, הפליטה של גז"ח עומדת על 0.26 ק"ג. יצור 100 גרם יין לבן יבש גורם לפליטה של 0.23 ק"ג גז"ח, אולם בניתוח ל-100 גרם חלבון (שהנו ערך תזונתי משמעותי וכמותו ביין נמוכה) יפלטו כ- 228 ק"ג גז"ח לכל 100 גרם חלבון.

• במחקרי nLCA נדרשת שכבה נוספת של נתונים תזונתיים שקשה להשיגם. למעשה, קשה לקבוע נתוני בסיס, בגלל שקיים שוני בפרמטרים רבים כגון: סוגי קרקעות, צרכים תזונתיים, תזונת בע"ח, הגדרת ערכים תזונתיים כמו RDA (כמות מומלצת לצריכה של ערך תזונתי מסוים) שונה ממקום למקום, זמינות המים בארץ היצור, כמה זמן משמשת קרקע לגידול מסוים ועוד (זאת בניגוד, למשל, לפליטות כמות גז"ח לאוויר כתוצאה מצריכת סולר ליצור אנרגיה, שלרוב דומה בכל מקום בעולם).
• במקרים מסוימים במחקרי LCA מזניחים כמויות קטנות של רכיבי קורט (כמו ויטמינים או מינרלים) מאחר והשפעתם בניתוח ליחידת מוצר (ק"ג/ליטר) אינה משמעותית. בניתוח nLCA דווקא רכיבים אלה בעלי משמעות רבה ולא ניתן להזניחם. לרבים מהערכים בעולמות החקלאות מתבצעת הערכה ולמרות שענף זה משפיע משמעותית על הסביבה, עדיין אין מידע מדויק על כל הפליטות וההשפעות בכל פרמטר. יתרה מזאת, רוב המידע הקיים מבוסס על נתונים במדינות מפותחות שעוסקות בנושא ודווקא מידע ממדינות חקלאיות מתפתחות חסר.
• נושא נוסף שחייב להילקח בחשבון, לאור חשיבותו והיקפו, הוא אובדן ובזבוז המזון. מאחר וכ- 33% מהמזון המיוצר אובד בשרשרת הערך, הערכת האובדן בכל שלב קריטית לניתוח nLCA.

אנחנו, בחברת שר יעוץ והדרכה, עוסקים במחקרי LCA למעלה מעשור ולומדים כל הזמן.

השילוב של שני הנושאים, מזון וסביבה, בליבת העסקים שלנו מחייב אותנו ללמוד את ההשלכות של ה-nLCA ולפתח את יכולות הניתוח בכיוון זה. כיום, כחלק מקבוצת Merieux NutriSciences, אנו משתפים פעולה עם יחידות נוספות בעולם ומנהלים פרויקטים משותפים בישראל וביעדים אחרים כדי לעמוד בחזון חברתנו וייעודה כמו גם בחזונה של הקבוצה כולה:

Better Food – Better Health – Better World

לסיכום, מדובר בפרספקטיבה שונה ומעניינת על מחקרי LCA במזון שעשויה להשפיע על אופן ביצוע המחקרים הללו בעתיד. מבטיחים לעקוב ולעדכן.