ביספנול A
החומר ביספנול A מצוי בחלק מחומרי האריזה והכלים שבאים במגע עם מזון. נעשה שימוש בביספנול A בייצור פוליקרבונאט ורזינים אפוקסי-פנוליים. פוליקרבונאט הוא חומר פלסטי המשמש לבקבוקים לתינוקות, בקבוקים למתקני מים מינרליים, צנרת מים, כלי מטבח וכו'. רזינים אפוקסי פנוליים כלולים בשכבת הלקה של קופסאות שימורים ובחלק הפנימי של מכסי מתכת של צנצנות ובקבוקים ומיכלי יין.
ד"ר דיויד רוזנבלט
בסוף 2010 משרד הבריאות הישראלי הוציא הנחיות בנדון האוסרות שימוש בבקבוקים המכילים ביספנול A לתינוקות בבתי חולים.
משרד הבריאות ממליץ להורים להימנע מהשימוש בבקבוקים אלה, אך המשרד לא אוסר זאת.
בקהילה האירופית ייאסר הייצור, שיווק וייבוא של בקבוקים להזנת תינוקות המכילים BPA מיוני 2011.
איפה יש ביספנול A?
החומר ביספנול A מצוי בחלק מחומרי האריזה והכלים שבאים במגע עם מזון. נעשה שימוש בביספנול A בייצור פוליקרבונאט ורזינים אפוקסי-פנוליים. פוליקרבונאט הוא חומר פלסטי המשמש לבקבוקים לתינוקות, בקבוקים למתקני מים מינרליים, צנרת מים, כלי מטבח וכו'. רזינים אפוקסי פנוליים כלולים בשכבת הלקה של קופסאות שימורים ובחלק הפנימי של מכסי מתכת של צנצנות ובקבוקים ומיכלי יין.
איך הוא מגיע למזון?
ביספנול A יכול לנדוד מחומר האריזה או כלי הקיבול אל המזון. תהליך זה מכונה מיגרציה. לדוגמא, תינוק בן שלושה חודשים הניזון מתחליף חלב אם בבקבוק פוליקרבונאט יצרוך 4-11 מיקרוגרם ביספנול A לק"ג משקל גוף ליום.
למה זה גורם?
קיימים מחקרים רבים בנדון, חלקם סותרים זה את זה. לביספנול A מיוחס, בין היתר, גרימת סרטן, הפלות, פגיעה בהתפתחות המוח ועוד. רוב המחקר מבוסס על ניסויים שנעשו בחולדות מעבדה. לאחרונה התגלה שהמטבוליזם של ביספנול A בבני אדם שונה מהמטבוליזם של חולדות ושחלק מהנזקים שיוחסו לחומר הם חסרי בסיס (אלא אם אתה חולדה).
רמת חשיפה מותרת
יש להבדיל בין TDI (רמת הצריכה הנסבלת) לבין NOAEL (הרמה שמתחתיה לא ניתן לזהות כל השפעה שלילית). מחיבור של ממצאי כל המחקרים בנדון נכון להיום, רשות המזון האירופי, EFSA, קובע שה- NOAEL של ביספנול A הוא חמישה מ"ג לק"ג משקל גוף ליממה. על סמך הנחות עבודה שונות המבוססות על מרווחי ביטחון סטטיסטיים ה- TDI נקבע על ערך שהוא מאית מה- NOAEL, כלומר 0.05 מ"ג לק"ג משקל גוף ליממה. אבחנה זו חשובה, מכיוון שישנם פרסומים "עממיים" שמדווחים שה- TDI הוא 5 מ"ג וזו שגיאה מסוכנת.
