מזון בהריון – מה מותר ומה אסור?

צריכת מזון שהינו בטוח לאכילה חשובה בכל תקופה בחיים, אך חשובה שבעתיים בתקופת ההיריון. כמעט לכל אישה הרה נדמה כי במהלך ההיריון כל אחד יכול להעיר כרצונו מה אסור ומה מותר לה לאכול. לעיתים קרובות מדובר בהמלצות חסרות בסיס, המסתמכות על מיתוסים שונים ומשונים כמיטב המסורת.

גורמי סיכון מדבקים

ליסטריה מונוציטוגנס (Listeria monocytogenes): החיידק גורם למחלת הליסטריוזיס היכולה לעבור באמצעות מזון המזוהם בחיידק. החיידק מסוכן במיוחד עבור נשים הרות. החיידק עלול להביא לזיהומים תוך רחמיים שעשויים להסתיים בהפלה ספונטאנית (טרימסטר שני ושלישי), או מומים בעובר. החיידק עמיד יחסית בתנאי קירור והקפאה וכן בעל כושר פיתוח עמידות לטמפרטורות גבוהות לאחר חשיפה לטמפרטורות לא קטלניות.
מבין סוגי המזון שנמצאו מזוהמים בחיידק ניתן למצוא:
• מוצרי דגים ובשר בעישון קר
• מוצרי חלב שלא עברו פסטור או שעברו טיפול חום לא מספק
• ירקות שלא נוקו כראוי
• חומוס (כזה שקונים בחוץ)
• מיני מזונות אחרים שזוהמו בחיידק לאחר שעברו טיפול בחום
לכן, מומלץ במהלך ההריון, להשתדל הימנע מצריכת מוצרים מהחי שלא עברו בישול יסודי כגון סלמון בעישון קר, סושי, גבינות ומוצרי חלב ממקורות לא מוכרים, במיוחד גבינות רכות.

טוקסופלזמה גונדי (Toxoplasma gondii): הטוקסופלסמה היא פרוטוזואה (טפיל חד תאי) בעלת חשיבות רבה בבריאות הציבור, במיוחד בזמן ההריון. הדבקה בזמן ההיריון באישה שלא נחשפה בעבר לטפיל עלולה לגרום למומים מולדים או התפתחותיים בעובר.
דרך ההדבקה הנפוצה ביותר בבני אדם היא מאכילת בשר שלא בושל כהלכה, פירות וירקות שלא נשטפו או מגע ישיר עם צואת חתולים.
מומלץ, שנשים המתכננות הריון תעבורנה בדיקת דם לנוכחות נוגדני טוקסופלסמה. אם ימצאו נוגדנים, זהו סימן שהאשה נחשפה בעבר ולכן אינה בקבוצת סיכון. אם התוצאה היא שלילית, על האשה להקפיד לא צרוך מוצרי בשר שלא עברו בישול יסודי ולא לבוא במגע עם צואת חתולים. אם השה בהריון חוששת שנחשפה במהלך ההריון, היא יכולה לעשות בדיקת דם.

מזונות אשר עלולים להוות סיכון

1. דגים ופירות ים:
דגים נאים הנמצאים במזונות כגון סושי או סביצ'ה מהווים מקור לחיידקים וטפילים רבים שעלולים להזיק לאישה בהריון, כגון ליסטריה. בנוסף, משרד הבריאות ממליץ להימנע מדגים מעושנים ומשומרים שלא עברו תהליך בישול, כגון לקס, סלמון מעושן, הרינג, לקרדה, ממרחי דגים בשמנת או במיונית.
חשוב לדעת כי סושי צמחוני, על אף שאינו מכיל דג נא, עלול גם הוא להוות סיכון עבור נשים בהריון מאחר שבחלק מהמסעדות הציוד המשמש להכנת סושי המכיל דגים, משמש גם להכנת סושי צמחוני. מכאן שקיים סיכון למעבר מזהמים מהציוד למזון (זיהום צולב).

דגים העלולים להכיל כספית: כספית הינה מתכת רעילה העלולה לגרום לפגיעה בהתפתחות העובר ובמערכת העצבים. הכספית מגיעה לדגים בעקבות זיהום מקורות מים בשפכים תעשייתיים. סוגי דגים העלולים להכיל ריכוז גבוה של כספית: כריש, דג חרב, מקרל, Tilefish, סטייק טונה, טונה לבנה וטונה אלבקור.
בטונה בשימורים ובטונה ארוזה הנמכרת על ידי החברות המוכרות, קיימת בקרה על תכולת הכספית וניתן לצרוך ללא חשש.

דגים שנחשפו לזיהומים תעשייתיים: יש להימנע מדגים המגיעים ממקורות מים מזוהמים, שנחשפו לרמות גבוהות של PCB (Polychlorinated Biphenyls). לדוגמא: bluefish, בס מפוספס, סלמון, pike, פורל, walleyes.
המלצה זו מתייחסת לדגים הנתפסים באופן עצמאי במקורות מים מקומיים, ולא בדגים המשווקים לרשתות השיווק והמרכולים.

פירות ים: הרעלות מזון שמקורן בפירות ים נגרמות ע"י פירות ים שאינם מבושלים דיים, כגון צדפות. חשוב לצרוך פירות ים רק לאחר בישול יסודי.

חשוב לזכור כי דגים הם רכיב חשוב בתפריט של אישה הרה, כיוון שהם מכילים כמויות גדולות של אומגה 3, חומצת שומן חיונית להתפתחות העובר. לכן לא מומלץ להימנע לחלוטין מצריכת דגים במהלך ההיריון, אלא להקפיד על צריכה מתונה.
משרד הבריאות ממליץ על צריכה של מקסימום 3 מנות בשבוע של 120 גרם, תוך הקפדה על גיוון בסוגי הדגים.

2. בשר:
מוצרי עוף ובשר עלולים להכיל מזהמים כגון סלמונלה, ליסטריה וטוקסופלזמה במידה ולא בושלו כראוי. הטוקסופלזמה עלולה לעבור לאישה ההרה גם באמצעות מגע עם בשר נא המכיל את הטפיל. לכן מומלץ להשתמש בכפפות כאשר מטפלים בבשר נא.
משרד הבריאות ממליץ לנשים בהריון להימנע מצריכת מוצרי עוף ובשר לא מבושלים או מבושלים חלקית. בעת אכילה במסעדה מומלץ לבקש שהבשר יהיה עשוי היטב וכן לשים לב לצבע הבשר, שבבישול מספק משנה את צבעו מורוד-אדמדם לחום.
כבד: כבד מכיל ריכוזים גבוהים של ויטמין A. אף על פי שהתפתחות נורמאלית של העובר דורשת צריכה מספקת של ויטמין A, צריכה עודפת שלו במהלך ההיריון עלולה לגרום לפגיעות ומומים בעובר.
גבול הצריכה המירבית לויטמין A על פי טבלאות משרד הבריאות לנשים בהריון בגילאי 19-50 הוא 3000 מק"ג ליממה. לשם השוואה, הכמות הממוצעת ב-100 גרם כבד עוף הינה כ 4900 מק"ג וב-100 גרם כבד בקר כ-10,600 מק"ג (על פי טבלאות הרכב מזונות של משרד הבריאות).
3. חלב ומוצריו:
במהלך ההיריון חשוב להימנע ממוצרי חלב שאינם מפוסטרים, בשל החשש מחיידק הליסטריה שכאמור עלול לגרום למומים בעובר ולהפלות.
ככלל, על מוצרי חלב ארוזים מסומן בבירור כי מיוצרים מחלב מפוסטר. מומלץ להימנע ממוצרי חלב וגבינות שקיים ספק לגביהם אם עברו פסטור.

4. ביצים:
יש להימנע מביצים שאינן מבושלות היטב משום שהן עלולות להכיל סלמונלה. לדוגמא: ביצת עין, ביצה רכה, ביצים מקושקשות רכות או חביתה נוזלית.
יש להיזהר מממרחים וסלטים מתוצרת בית המכילים ביצים שלא עברו טיפול תרמי מספק, כגון מיונז, מוסים וקצפות. מיונז תעשייתי עובר תהליך פסטור, ולכן ניתן לצרוך אותו במהלך ההיריון.
 
כתבו: ליאת קורן, ענת דכינגר וד"ר דיויד רוזנבלט