כמה מילים על "שוטף + שנתיים" בסימון מזון ארוז מראש
כמה מילים על "שוטף + שנתיים" בסימון מזון ארוז מראש
מפעם לפעם שואלים את חטיבת הרגולציה שלנו על פרק הזמן הקבוע בחוק לצורך התארגנות תעשיית המזון כאשר נדרש שינוי באריזת המזון. הכוונה היא ל"חוק קביעת מועד כניסה לתוקף של הוראות סימון מזון ארוז מראש", הידוע בקרב העוסקים במזון כ- "חוק איילת שקד". החוק אומנם נכנס לתוקפו ב01/01/2015-, אך חשוב לנו לשים עליו זרקור כיוון שההשפעה שלו משמעותית וחשוב להכירו.
עם כניסת החוק לתוקף, הראשונה לשמוח הייתה זהבה בעלת מפעל קטן לייצור פסטה דובונים, שרק לפני חודש סיימה להדפיס אריזות מחדש אחרי שמשרד הבריאות שינה את אופן הסימון התזונתי. וזה היה רק חצי שנה אחרי שקיבלה את המכולה האחרונה בה הסימון העדכני של האריזות שונה לאור כניסתו לתוקף של תקן 262 שדרש ממנה שינוי סימון מהותי, וזה היה רק שנה אחרי ש... נראה לי שהבנתם את הרעיון.
החוק נולד מהמצוקה אליה נקלעו יצרנים ויבואנים של מזון ארוז מראש שנדרשו לעדכוני האריזות שלהם עם כל שינוי בתקן או בתקנה בהקשר לסימון, וכידוע במחוזותינו שינויים כאלה קורים לא מעט. החוק מתחשב לראשונה במשמעויות הכספיות והלוגיסטיות הכרוכות בהחלפת סימון קיים על מוצרי מזון ומאפשר להחיל את הסימון החדש לאחר תקופה של שנתיים לאחר תום השנה בה נכנסה הדרישה לתוקף (או בפשטות "שוטף + שנתיים").
רוב רובו של הסימון בישראל מוכפף מאז לחוק זה והשינויים נדרשים רק לאחר תקופה זו, אך כמובן שמותר ליצרן או ליבואן להקדים ולעדכן את הסימון אם יחפוץ בכך ובמקרה זה עליו לעמוד בכל דרישות הסימון ולא לעשות MIX AND MATCH לפי בחירתו.
נכון, מותר לרגולטור לקבוע כי סימון ייכנס לתוקפו מוקדם יותר, במידה והינו משמעותי לבריאות הציבור למשל, וכך גם במקרים בהם שינוי הסימון נדרש מתוקף אמנות בינלאומיות עליהם חתומה מדינת ישראל, אבל גם חריגים אלו נדרשים לתהליך מובנה ושקוף והם המיעוט שאינו מעיד על הכלל.
מאז חקיקת החוק שינויי הסימון נעשים בתדירות פחותה יותר, באופן המאפשר ניהול מלאי האריזות ושומר במקביל על בריאות הציבור ועל סימון ברור.
לפרטים נוספים ניתן לפנות לנעמה דנאי, מנהלת חטיבת הרגולציה בשר יעוץ והדרכה במייל naama@2sher.co.il
