המכנה המשותף
"אני
בטוחה שאנחנו מפספסים משהו" הפצירה ד"ר קרוליין הייז מהמרכז לבקרת מחלות
של ממשלת ארה"ב באטלנטה (ה-CDC). השעה הייתה 11:30 בלילה, וחברי צוות האפידמיולוגים של ד"ר
הייז ישבו סביב שולחן הישיבות בחדר המצב, טרוטי עיניים, כשעל צגי המחשב מרצדים
נתונים שמנסים לספר סיפור, אבל לא מצליחים.
כבר שבועיים
חלפו מאז שמחשב ה-PulseNet שלח התראה אדומה לטלפונים של בכירי ה-CDC המצביעה על תחילת התפרצות. בינתיים הצטברו 154 מקרים של סלמונלוזיס מזן שוורצנגרונד בקרב
אנשים מכל רחבי המדינה. שלושים וחמישה אנשים מאושפזים, ביניהם שלושה ילדים במצב קשה.
"קרוליין,
הרצנו כל אלגוריתם שאני מכיר. אם היה מזון משותף לאנשים האלה היינו עולים עליו כבר
מזמן." ענה ד"ר סם פלקוני, ראש צוות האנליסטים של המרכז. "ראיינו מעל
300 אנשים, חולים ולא חולים. לא מצאנו את החולייה המקשרת. יש לנו חולים מגיל שנה
עד גיל 90, מכל המגזרים, הסוגים והמינים. לא נמצא מזון משותף שייתן לנו קצה
חוט". ד"ר אליס הורביץ, ראש
צוות מחקרי שדה הוסיפה: "לא רק זה, הם לא ביקרו ברפתות, חוות, גני חיות ופינות חי, הם לא
מגדלי יונים, ברווזים או תרנגולות. כלום".
"חברים,
נטי (הכינוי שנתנו אנשי ה-CDC למחשב ה-PulseNet) לא משקר. נתוני הריצוף הגנטי חד משמעיים. האנשים האלה סובלים
מחיידקים שהגיעו מאותו מקור. אנחנו חייבים לאתר את המקור לפני שתתחלנה להיערם
גופות! יש ביניהם איזה שהוא מכנה משותף, חוץ ההמחלה שלהם. ובל נשכח שאנחנו עדים כאן לקצה הקרחון של התחלואה. מאחורי כל מקרה שהמחוזות
איתרו ישנם מאות חולי סלמונלה שלא טרחו להגיע למרפאה או שלא לקחו מהם דוגמת
צואה."
בינתיים, בצד
השני של ארה"ב, בעיירה שקטה באורגון, קייטי בת הארבע ממשיכה להילחם. חיידקי
הסלמונלה הצליחו לחמוק ממערכת החיסון הצעירה שלה ולחדור אל מחזור הדם. יש לה זיהום
במפרקים ובכליות. הרופאים החדירו לה עירוי עם אנטיביוטיקה, אך החיידק הפגין
עמידות. עכשיו הם עברו לתותחים הכבדים וכבר ישנם סימנים ראשונים לשיפור. ההורים של
קייטי עוקבים אחר מהדורות החדשות ומבינים ששלטונות הבריאות לא יודעים מה גורם
למחלה ושכל הזמן מספר החולים עולה.
כך, בעשרות
בתים, אנשים חולים ומודאגים, ואומה שלמה בחרדה ובתוכה ד"ר דני רייף, רופא
וטרינר ניו יורקי צעיר. במרפאתו של רייף מאושפז אנדרו, בולדוג אנגלי שמן, הסובל
מדלקת מעיים חריפה. הוא שלח יום קודם דוגמת צואה לתרבית למעבדה של בית החולים הווטרינרי
במנהטן, ובדיוק בשעה 11:30 בלילה, כשבאטלנטה שוברים את הראש, התקבל מייל מהמעבדה
עם תשובה. בצואה של אנדרו נמצאו חיידקי סלמונלה שוורצנגרונד! אותו זן שמדברים עליו
בחדשות. מחלת הסלמונלוזיס אינה נפוצה בחתולים וכלבים והממצא הפתיע את דני. הוא מיד התקשר
לווטרינר התורן בבית החולים ושאל אם יש להם אפשרות לעשות ריצוף גנטי של סלמונלה.
כשהוא נענה בחיוב הוא ביקש את הבדיקה באופן דחוף.
למחרת בבוקר,
כשהצוות של הייז התכנס מחדש בחדר המצב, ד"ר פלקוני פתח את המחשב ומצא מייל
מחבר וטרינר שעובד במעבדה של בית החולים הווטרינרי בניו יורק. למייל היה מצורף
הריצוף הגנטי של הסלמונלה של אנדרו הבולדוג, שהיה בול אותו רצף של ההתפרצות.
"אנשים,
אתם חייבים לראות את זה" הוא צעק והעלה את הקובץ למסך המרכזי. "זה הגיע אליי
עכשיו מניו יורק. זה הרצף שלנו." "יופי סם! מה מיוחד בעוד מקרה? איך זה
עוזר לנו?" שאלה הייז. "זה, גבירותי ורבותי, שייך לכלב בולדוג בשם
אנדרו." דממה השתררה בחדר וכל זוגות העיניים האדומות, מחוסרות השינה, ננעצו
במבשר.
ד"ר אליס
שברה את השתיקה: "אני מקווה שכולנו חושבים את מה שאני חושבת... תנו לי כמה
שעות ונדע אם יש לחולים שלנו כלב בבית. אני כבר מוציאה הודעה לחוקרי השדה ליצור
קשר מחדש עם המרואיינים". נטשה,
אפידמיולוגית חדשה שעשתה התמחות במשרד אמרה לאליס: "שישאלו על חתולים וגם
שישאלו מה הם אוכלים". "רעיון מעולה, נטשה. כל הכבוד!" אמרה
ד"ר הייז.
תוך פחות מארבע
שעות, אחרי ימים ארוכים של חוסר וודאות, התעלומה נפתרה ואותר מקור הזיהום שסיכן
עשרות אלפי אנשים. המכנה המשותף לחולים היה שהם היו בעלי כלבים. נתון זה לבד לא מפצח דבר,
מכיוון שיש לפחות כלב אחד ב-40% מהבתים בארה"ב. אך בזכות עצתה המעולה של
נטשה, נודע כי הכלבים של החולים מקבלים חטיפי לעיסה מסוג מאד מסוים שנרכשים ברשת
חנויות לחיות מחמד מאד מסוימת.
בדגימה מורחבת
של החטיפים, נמצאו חיידקי סלמונלה שוורצנגרונד עם רצף גנטי זהה לזן ההתפרצות,
המוצרים הורדו מהמדפים והציבור נקרא להחזיר את החטיפים שכבר נרכשו.
אנשי המקצוע
סבורים שהסלמונלה עברה לאנשים ישירות דרך החטיפים בעקבות מגע אתם ופחות דרך
הכלבים, אך גם מסלול זה לא נשלל. כאמור, חיות מחמד שנחשפות לסלמונלה בדרך כלל לא
יהיו חולות, אך הן יכולות לשאת את החיידק ללא סימנים.
קייטי הילדה ואנדרו
הבולדוג התאוששו והחלימו בזכות אנטיביוטיקה, אהבה ופינוקים, וכך גם מאות הנפגעים
האחרים בכל רחבי ארה"ב.
חג שמח ובטיחותי
הערות המחבר:
הסיפור וכל
הדמויות המוזכרות בו הם פרי דמיונו של המחבר. יחד עם זאת, הסיפור מבוסס על מספר
מקרים בהם מוצרי מזון לחיות מחמד היוו מקור לתחלואה בקרב הבעלים של בעלי החיים. זו
אחת הסיבות לכך, שמערכות ניהול בטיחות מזון במפעלים המייצרים מזון לחיות מחמד
אמורות להשתוות למקביליהן ההומניות.
ראוי להדגיש
שמערך ה-PulseNet,
המופעל בארה"ב מ-1996 וביתר העולם מתחילת שנות האלפיים, שינה באופן דרמטי את
האפידמיולוגיה של מחלות המועברות במזון ומאפשר גילוי התפרצויות שהיו נשארות בלעדיו
עלומות. דוגמה לכך ראינו ב-2009 בהתפרצות הסלמונלה הגדולה מבוטנים בארה"ב,
ודוגמה נוספת ניתן לראות במשבר הסלמונלה בביצי קינדר שהתגלה ב-2022 באמצעות
אותה מערכת.
חשוב להדגיש, שכמו לפני ואחרי הכנה והגשה של כל מזון, גם אחרי הכנה והגשה של מזון לחיות מחמד יש לשטוף ידיים עם מים וסבון.
קישור לאירוע התפרצות
סלמונלה ממזון לחיות מחמד בשנים 2006-2007
קישור
לאירוע התפרצות סלמונלה מחטיפים לכלבים העשויים מאוזני חזיר ב-2019
