ת"י ISO 22000 גירסת 2018

שחר גליקמן (B.Sc.) יועצת בחטיבת איכות ובטיחות מוצר

19/03/2019 08:00

ביוני 2018 פורסמה המהדורה החדשה של תקן ISO22000, תקן זה, אשר פורסם לראשונה ב-2005, מגדיר את העקרונות הבסיסים להקמה ויישום מערכת לניהול בטיחות מזון עפ"י עקרון ה-PDCA (Plan-Do-Check-Act). חלק מדרישות התקן חופפות לדרישות ISO9001 למערכות ניהול איכות, וחלקו מתמקד רק בבטיחות מזון (כולל HACCP).

בשנת 2015 התפרסמה מהדורה עדכנית לתקן ISO9001, לאחר פרסום תקן זה, ולאורו החלו להתעדכן גם תקני מערכות ניהול נוספות כדוגמת ISO14001 לניהול מערכות איכות סביבה, ISO45001 לניהול מערכות בטיחות בעבודה וביניהם גם ISO22000 לניהול מערכות בטיחות מזון. מבנה התקנים השתנה, והתקבע פורמט אחיד לכולם (High level structure) והוא כולל 8 פרקים:

שינויים עיקריים שבוצעו בתקנים הנ"ל הינם דרישות לזיהוי מחזיקי עניין ודרישותיהם, אימוץ גישה פרואקטיבית המבוססת על סקר סיכונים והזדמנויות, דרישה לניהול ובקרת שינויים, ביטול הדרישה לנהלי חובה, ביטול דרישה לנציג הנהלה (האחריות הינה על כלל ההנהלה).

בנוסף, במהדורת 2018 של תקן ISO22000 שונו ההגדרות לקביעת אמצעי הבקרה הקריטיים CCP/PRP וכן אופן הטיפול הנדרש במקרה של חריגה, שינויי זה מאפשר בחינה מחדש של אמצעי הבקרה והגדרתם.

לאור עדכון תקןISO22000 מהדורת 2018, נדרש לבחון ולעדכן הנושאים הבאים במערכת בטיחות המזון

1. זיהוי ההקשר הארגוני, סוגיות פנימיות וחיצוניות המשפיעות על הארגון בהיבטי בטיחות מזון,

2. זיהוי מחזיקי העניין ודרישותיהם המשפיעים על ומושפעים ממערכת בטיחות המזון.

3. מטרות בטיחות המוצר והדרך להשגתן

4. תכנון ובקרת שינויים – כותבי התקן מבינים את הפוטנציאל האדיר להתרחשות אירוע בטיחות מזון על רקע שינוי שלא תוכנן ו/או לא נוהל בצורה

נכונה. אי לכך התקן מחייב סקירה מתועדת של ההשלכות של כל שינוי מתוכנן, טרם יישום השינוי.

5. רכש – מהדורה זו של התקן מרחיבה את הגדרת הרכש על מנת שהארגון יתייחס לכל סוג של ספק, כולל ספקים של שירותים. כמו כן, כלולים בפרק

זה תהליכים ומוצרים המסופקים על ידי ספקים חיצוניים.

HACCP:

6. מהדורה זו כקודמתה, מאפשרת לארגון לבחור את הPRPs הרלוונטיים עבורו, כל עוד הם מתאימים לדרישות החוק או דרישות הלקוחות. ראוי לציין שהתקן מציע לארגון, באמצעות הציווי Should להתבסס גם על המפרט הטכני ISO/TS 22002

7. עקיבות – במהדורה החדשה הארגון עדיין נדרש להיות מסוגל לעקוב אחר גורלה של כל אצוות חומר גלם, אך כעת נדרש גם לבצע מאזן מסה למקרה שיידרש Recall.

8. צעדים מקדמיים לניתוח הסיכונים הורחבו ויכללו נושאים, כגון: אזורי העבודה, זרימת החומר, ציוד, חילופי עונות, משמרות, דרישות חוק, ודרישות לקוח.

ניתוח גורמי סיכון וקביעת נקודות הבקרה הקריטיות - בחלק זה בוצע שינוי משמעותי בהגדרת ה-oPRP ובשיטת בחירת אמצעי הבקרה. אין בהכרח שימוש בעץ החלטה, אלא דרישה לבסס את ההחלטה על סט שיקולים הלוקחים בחשבון מידע, כגון: הסיכוי לכשל באמצעי הבקרה, חומרת תוצאת הכשל, אפקטיביות אמצעי הבקרה, סנרגיה לאמצעים נוספים ומטרת אמצעי הבקרה (האם תוכנן ומיושם ספציפית נגד גורם הסיכון).

9. התקן מבדיל בין CCP ל-oPRP כך: CCP הוא שלב בתהליך והניטור מתבצע על ידי מדידה המניבה ערך מספרי. לעומת זאת, oPRP הוא או שלב בתהליך שאינו מדיד או אמצעי בקרה המופעל סביב התהליך.

CCP יגדיר גבולות מדידים בלבד, אשר עמידה בהם תבטיח שגורם הסיכון לא יהיה מעל הרמה הקבילה. בחריגה מגבולות אלו לא ניתן יהיה לאשר המוצר כמו שהוא.

oPRP יגדיר קריטריון פעולה הנסמך על ראיה סובייקטיבית (כגון: תצפית), כאשר עמידה בגבולות אלו תתרום לביטחון שגורם הסיכון לא יהיה מעל הרמה הקבילה. בחריגה יבחנו השלכות הכשל על בטיחות המוצר, הגורם להם יאובחן והחלטה לגבי המוצר תהיה לאור המידע שנאסף.

10. בקרת אמצעי ניטור ומדידה - במהדורה זו חודדה הדרישה של כשל במכשיר ניטור ומדידה, הארגון יבחן את ההשלכות על בטיחותם של מוצרים שכבר יוצרו. מכאן שנכון יהיה שתדירות אימות הדיוק תהיה כזו שתבטיח שבמקרה של תקלה, ניתן להבטיח את בטיחות הצרכנים.

11. סקר הנהלה- לאור השינויים שבוצעו בתקן נוספו התשומות הבאות: תוצאות אימות המערכת, מידע רלוונטי מתקשורת פנימית וחיצונית, אפקטיביות הפעולות לטיפול בסיכונים והזדמנויות, שינויים בהקשר הארגוני, מידת התאמת המשאבים.

12. פעולות מתקנות- השינויים דומים לדרישות בתקן ISO 9001 ובתוך כך, ביטול פעולה מונעת (אלו יזוהו במסגרת הערכת הסיכונים וההזדמנויות).

כותבת המאמר הינה שחר גליקמן (B.Sc.) יועצת בחטיבת איכות ובטיחות מוצר. לליווי להתעדה או שדרוג לתקן ISO 22000 ניתן לפנות למנהלת חטיבת איכות ובטיחות מוצר, שרון ירון במייל Ysharon@2sher.co.il